ת"צ 35327-08-20

תקציר

הפרשה נסובה סביב מעמדם התעסוקתי של שליחי מזון העובדים בחברת משלוחי המזון וולט. השליחים טוענים שהם עובדים של וולט ומבקשים זכויות סוציאליות וזכויות הנלוות למעמד העובד, כגון הפרשות לפנסיה, ימי חופשה, ימי מחלה, דמי נסיעה ופיצויי פיטורים. בינתיים, וולט טוענת כי השליחים הם קבלנים עצמאיים ולא שכירים, ולכן אינם זכאים להטבות האמורות. לאחר בחינת הראיות והעדויות, הגיע בית המשפט למסקנה כי יש לראות בשליחים עובדים של וולט. פסק הדין התבסס על מבחנים שונים לקביעת יחסי עבודה, ובהם מבחן השילוב, מבחן התלות הכלכלית, מבחן המעורבות ומבחני משנה נוספים כגון מבחן הבקרה והפיקוח, מבחן היחסים האישיים ומבחן תום הלב. בית המשפט מצא כי השליחים השתלבו בעסקיה של וולט, שכן הם חיוניים לפעילותה, ווולט הפעילה עליהם שליטה ופיקוח באמצעות האפליקציה והנחיות שנשלחו באמצעות הודעות. השליחים היו תלויים כלכלית בוולט, שכן עיקר הכנסתם נבעה ממנה. בנוסף, השליחים לא הורשו לעבוד עבור אחרים במהלך ההתקשרות שלהם עם וולט, מה שמעיד על חוסר עצמאות. בחוזה בין וולט לשליחים נכתב כי הם קבלנים עצמאיים, אך בית המשפט ראה בכך הכתבה של וולט ולא הסכם הדדי. גם גורמים חיצוניים, כמו הלקוחות והמוסד לביטוח לאומי, ראו בבלדרים עובדים של וולט. החברה סיפקה לשליחים ציוד ומספר זיהוי אישי, שחיזקו את תפיסת העובד. באשר לגישה החישובית, בית המשפט מצא כי תגמול הקבלן נמוך במעט מעלות המעסיק להעסקת שליחים שכירים. לפיכך, לא היה קיזוז מלא, כלומר סביר להניח שוולט הייתה חייבת חלק מהתשלומים לשליחים אם היו נחשבים לעובדים. בית המשפט אישר את הבקשה לתביעה ייצוגית, במסגרתה ייצגו את כל השליחים של וולט בישראל מאז הקמת החברה ועד היום. בא כוח הקבוצה מונה כצוות המשפטי של המבקש, ולחברי הקבוצה ניתנה הזכות לבטל את הסכמתם תוך 45 יום מיום פרסום אישור התביעה. וולט חויב לשאת בהוצאותיו ובשכר טרחת עורך דינו של המבקש, ואילו המבקש חויב לשלם לוולט 5,000 ₪, תוך שהוא מודה כי החל לעבוד עבור וולט בעיקר לצורך הגשת עמדה בנושא. פסק הדין היה אמור להישלח לשני הצדדים.