ע"פ 1682/21

תקציר

הכרעת הדין המדוברת עניינה בבקשה לפרסום תיעוד חזותי וקולי של חקירת משטרה. הבקשה הוגשה מכוח סעיף 13 לחוק חקירת חשודים, האוסר על פרסום תיעוד כזה ללא רשות. על בית המשפט להחליט אם לחרוג מכלל זה. במקרה זה, העצור הוא שעיה סגל ז"ל, שנחקר כעד ואלמנתו הסכימה לפרסום. השופט בוחן תחילה את כוונת המחוקק העומדת מאחורי האיסור ומוצא כי מטרתו להגן על פרטיותם וכבודם של חשודים ועדים. מאחר שאלמנתו של סגל מסכימה, והוא היה עד ולא חשוד, השופט מגיע למסקנה כי אין הצדקה לסרב לפרסום בעילות אלה. לאחר מכן, השופט בוחן את האינטרס הציבורי בפרסום התיעוד. נקבע כי החומרים המדוברים נוגעים להתנהלותם של ראש ממשלה מכהן וצוותו, ולציבור עניין משמעותי בגישה למידע זה. השופטת מקבלת את הטענה כי פרסום התיעוד החזותי והקולי משרת את האינטרס הציבורי בכך שהוא חושף את התמונה המלאה של החקירה, לרבות טון הדיבור, שפת הגוף והתגובות של כל המעורבים. יתר על כן, השופט מציין כי הסכמת אלמנתו של העצור מפחיתה את הסיכוי ל"אפקט מצנן", שעלול להרתיע עדים פוטנציאליים מלשתף פעולה עם החוקרים. השופט מתייחס גם לחשש בדבר תקינות ההליך השיפוטי, אך מאחר שדבריו של סגל לא יובאו כראיה, חשש זה מתפוגג. בהתחשב בכל הנסיבות הללו יחד, השופט פוסק לטובת התרת פרסום התיעוד החזותי והקולי של חקירתו של שעיה סגל. שני שופטים נוספים מסכימים עם החלטה זו.