בר"ע 19330-05-23

תקציר

החלטת הערעור היא לטובת המערער. בית המשפט מצא כי הוועדה הרפואית לא פעלה בהתאם להנחיות שניתנו בפסקי הדין הקודמים ולא עמדה בהנחיות פסק הדין המאחם. הוועדה ביססה את החלטתה על חוסר ראיות מספיקות וטעתה משפטית בהסקת מצב קודם עבור המבקש. במקום להחזיר את התיק לוועדה הרפואית, שכבר דנה בעניינו של המבקש מספר פעמים, החליט בית המשפט, במקרה חריג זה, לקבוע את נכותו של המבקש עצמו. בית המשפט קיבל את החלטת הוועדה מיום 6.10.2014, בה נקבע כי שיעור הנכות של המבקש עומד על 30%, וקבע כי אין להפחית שיעור זה בניכוי מצב קודם. על פי חישוב בית המשפט, הנכות המשוקללת של המבקש היא 45%. המשיב יישא בהוצאות המבקש שנגרמו לו במהלך הערעור, בסך 5,000 ₪.