ת"א 21775-05-20

תקציר

התובעות, אם בת תשעים, ובתה, שנקלעו למצוקה כלכלית, נטלו מהחברה הנתבעת הלוואות בסך 560,000 ₪, בתיווך הנתבע השני. הנתבעים לא עמדו במספר התחייבויות לפי חוק אשראי הוגן וחוק החוזים. הם נמנעו מלגלות לתובעים מידע חיוני, לרבות הזכות לפירעון מוקדם, תנאיו ושכר הטרחה הכרוך בכך, דבר שהוביל לפגיעה בזכותם של התובעים לקבל החלטות מושכלות. כמו כן, הנתבעים גבו עמלות מופרזות, לרבות דמי תיווך בסך 158,500 ₪, שהיוו כ-30% מסך סכום ההלוואה והוצגו כתשלום חובה. בית המשפט מצא כי הנתבעים ניצלו את מצוקת התובעים והיו חסרי יכולת נפשית להסכים, ובכך ביטלו את הסכמי דמי התיווך מחמת עושק. בנוסף, הנתבעים קבעו באופן שרירותי דמי פירעון מוקדם בסך 59,753 ₪ ללא מתן הצדקה מספקת, והוטל עליהם להחזירם. טענת התובעים לריבית חוזית מופרזת נדחתה מחוסר ראיות מספיקות. הנתבעים חויבו לפצות את התובעים בגין שכר טרחה זה, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה. כמו כן פסק בית המשפט לתובעים הוצאות בסך 40,000 ₪, שישולמו ביחד ולחוד על ידי הנתבעים בתוך 30 יום.