רע"פ 1238/19

תקציר

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק הונאת מס נדחתה. המבקש, שהורשע בשורה של עבירות מס לרבות ניכוי מס תשומות שלא כדין וזיוף מסמכים, נידון תחילה על ידי בית משפט השלום בירושלים לחמישה חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי נוסף וקנס בסך 10,000 ₪. עבירות אלה כללו ניכוי שלא כדין של 232,468 ש"ח מס תשומות ללא תיעוד תקף. בבואו לדון בתיק, הדגיש בית משפט השלום את אופיין המתוכנן של העבירות, את השפעתן על אמון הציבור והכלכלה ואת הצורך בענישה חמורה שתשמש גורם מרתיע. למרות שהכיר בתרומתו האישית של המבקש לחברה, בקבלת האחריות ובבעיות בריאותיות, הדגיש בית המשפט את יתרת החוב המשמעותית ואת היעדר הצעדים שננקטו על ידי המבקש למכירת דירתו המעוקלת. בערעור אישר בית המשפט המחוזי את העונש המקורי, ודחה את הטענה להפחתה על בסיס נסיבות אישיות. בית המשפט מצא כי חומרתן של עבירות המס מצדיקה את העונש המוטל ולא את חלופת עבודות השירות, תוך הדגשת נחיצות ההרתעה. הבקשה לערעור נוסף על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נדחתה על ידי בית המשפט העליון, שכן היא לא עמדה בקריטריונים של ייצוג בשאלה עקרונית רחבה יותר או סיכון לעוול. בית המשפט שב והדגיש את חומרתן של עבירות המס והותיר את העונש על כנו, תוך שהוא מדגיש את חשיבות העדפת ההרתעה והאינטרס הציבורי על פני הנסיבות הפרטניות במקרים כאלה. משכך, נדחתה גם הבקשה לעכב את ביצוע גזר הדין.