עב"ל 809-07-23

תקציר

הערעור נדחה לאחר בחינת הטענות והראיות, תוך התמקדות בהגדרה ובפרשנות של "תאונת עבודה" לפי סעיף 79 לחוק. מבחינה היסטורית, פסקי דין הרחיבו הגדרה זו כך שתכלול פעילויות "נלוות לעבודה", כגון אירועי חינוך ופנאי. בית הדין מפעיל מבחן דו-שלבי כדי לקבוע אם פעילות נחשבת לקשורה לעבודה: ראשית, הערכת האינטרס והקשר של המעביד לפעילות, ושנית, האם פגיעתו של העובד קשורה באופן אינטגרלי לאירוע המוכר. במקרה דנן טענה המערערת כי יש להכיר בפציעתה שנגרמה לה במהלך חופשה משפחתית, שאורגנה על ידי מעסיקה, כתאונת עבודה בשל אופיו של שירות קבע בצה"ל. עם זאת, בית המשפט לא מצא קשר בין נפילתה לבין אירוע החופשה, והדגיש כי פגיעתה אירעה במהלך תפקידה ההורי, ללא קשר לאירוע. טענת המערער לא עברה את השלב השני של המבחן. למרות שהכיר בקיומו של אירוע מתוכנן לכישרונות צעירים באותה עת, בית המשפט ציין כי מעשיה נבעו מאחריות הורית ולא מהשתתפות באירוע. לפיכך נדחה הערעור, ולא נקבעו הוצאות, דבר המאשר את ההפרדה בין אחריות אישית לבין עבודה מוכרת או פעילויות נלוות.