רע"א 2281/21

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לסכסוך בין רוכשי יחידות מסחריות בפרויקט מודיעין לבין הגורמים בעלי זכויות החכירה בקרקע עליה הוקם הפרויקט. הרוכשים (המשיבים) דרשו מהמוכרים (המבקשים) פיצוי של כ-42 מיליון ש"ח בגין עוולות לכאורה הקשורות להקמת הפרויקט. המשיבים עתרו למינוי בורר, אשר ניתן על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, והוביל את המבקשים להגיש ערעור. הערעור נדחה מאחר שהשופט קבע כי החלטת בית המשפט המחוזי למנות בורר הייתה סבירה. השופט ציין כי ערעורים על החלטות בוררות הם חריגים וניתנים רק במקרה של טעויות משפטיות או כדי למנוע עיוותי דין. טענות המבקשים בדבר פרשנות ההסכם וחוסר התאמתה של הבוררות לתביעות תרמית לא היו משכנעות. זאת ועוד, הכללתו של מבקש 3, שלא היה חתום על ההסכם, בהליך הבוררות הייתה מוצדקת בשל קרבתו ליתר המבקשים. השופט הגיע למסקנה כי יש לפתור את העניין באמצעות בוררות כפי שהוסכם על הצדדים ודחה את בקשת רשות הערעור.