סע"ש 8423-09-18

תקציר

התובע, נהג הסעות, תבע את הנתבע, מעסיקו לכאורה, בגין זכויות הנובעות מיחסי עובד-מעביד, לרבות פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה, דמי חגים, הפרשות לקרן השתלמות והפרשות לפנסיה. בית הדין בחן את הראיות והעדויות שהוצגו על ידי שני הצדדים ומצא כי הנתבעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה לסתור את קיומם של יחסי עובד מעביד. משכך, הכיר בית הדין בתובע כעובד הנתבעת. עם זאת, בית המשפט קיבל באופן חלקי בלבד את טענות התובע. הוא היה זכאי לדמי הבראה עבור השנתיים האחרונות לעבודתו, לפדיון חופשה שנתית בשלוש השנים האחרונות ולהחלפת הפרשות בהטבות ובפיצויים על פי צו ההארכה. מנגד, בית המשפט דחה את טענות התובעת לפיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, דמי חגים והפקדות לקרן השתלמות, שכן הן לא הוכחו דיים. זכאותו של התובע להפרשות גמל חושבה על בסיס שכר חודשי של 3,600 ₪ עבור שבע השנים שקדמו להגשת התביעה. הנתבע חויב לשלם לתובע סך של 51,559 ₪, כולל הפרשי הצמדה וריבית, בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. בנוסף, חויבה הנתבעת לשאת בהוצאות התובעת בסך 7,500 ₪. פסק הדין ניתן לטובת התובע, ולנתבע ניתנה זכות ערעור כדין.