רת"ק 15059-09-23

תקציר

המבקש ביקש רשות ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות, בטענה לאי סדרים פרוצדורליים וטעויות בהערכת הראיות של בית המשפט קמא. לטענתם, לא קיבלו את כתב ההגנה לפני מועד הדיון, דבר הפוגע ביכולתם להיערך. עוד טען המבקש, כי שגה בית משפט קמא בהערכת הראיות שהוצגו והתעלם מעובדות מכריעות. עם זאת, השופט לא מצא טעם בטענות אלה. הם הדגישו כי בתי המשפט לתביעות קטנות נועדו להליכים יעילים וחסכוניים, המאפשרים חריגה מסוימת מכללים פרוצדורליים נוקשים. השופט הגיע למסקנה כי אין הצדקה להתערב בשיקול דעתו של בית משפט קמא בניהול ההליך. בנוסף, הסכימה השופטת עם פסק דינו המנומק היטב של בית משפט קמא, אשר התבסס על הראיות שהוצגו, לרבות הסכם חתום על ידי המבקש המאשר כי הוא מחזיק ברישיון תיווך במקרקעין. השופטת הדגישה את העדיפות שניתנה ללשון המשתמעת לשתי פנים של ההסכם וציינה כי טענותיו וראיותיו של המבקש לא שינו את הסוגיה העקרונית לפיה לא היה ברשותו רישיון תקף בעת החתימה. בשל הקריטריונים המחמירים למתן רשות ערעור ובהיעדר נסיבות חריגות, פסק השופט נגד המבקש. הפיקדון נצטווה להחזיר, ולא נפסקו הוצאות.