ת"א 946/04

תקציר

בפסק דין זה בחן בית המשפט האם הסכם מקדמי בין התובע לנתבע, שכותרתו "זיכרון דברים", מהווה חוזה מחייב. התזכיר פירט את התחייבות הנתבע למכור לתובעת זכויות בנכס מקרקעין בזכרון יעקב תמורת סכום מוגדר. במקביל נחתמו שני מסמכים נוספים: האחד מתייחס לאפשרות שאחיו של הנתבע יתנגד למכירה, והשני בנוגע לשינוי ייעוד אפשרי של הנכס. הנתבעים אמנם הודו באופיו המחייב של המזכר, אך חלקו על תוקפם של שני המסמכים האחרים, בטענה שהם נעדרי מעמד משפטי ואינם מייצגים את כוונותיהם. עם זאת, בית המשפט מצא כי מסמכים אלה, שנחתמו במקביל ונותנים מענה לבעיות אינהרנטיות בתזכיר, היוו חלק בלתי נפרד מההסכם. נקבע כי מסמך ההרחבה בפרט מהווה פתרון לסוגיית קבלת הסכמת האח ומשקף את כוונת הנתבע למכור מגרשים נוספים אם האח לא יסכים למכירת זכויותיו. משכך, פסק בית המשפט לטובת התובעת והורה על אכיפת ההסכם, לרבות העברת זכויות הנתבע בחלקות המוזכרות בתזכיר. בנוסף, דחה בית המשפט את תביעת התובעת לפיצויים בשל היעדר הוכחת נזקים בפועל. עם זאת, התובע היה רשאי לנכות את הסכום המבוקש מיתרת תשלומיו לנתבע. הנתבע חויב לשלם לתובע הוצאות ושכר טרחת עורך דין, בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ.