ת"צ 11271-11-16

תקציר

החלטת בית הדין מתייחסת לבקשה לאישור תובענה ייצוגית בבית הדין לעבודה. המבקש טען כי המשיבים, עובדים לשעבר, לא הגיעו למשרדי המבקש להכין חשבון סופי עם סיום העסקתם, ולפיכך יש לחייבם בהפקדת ערבות לכיסוי הוצאותיו הפוטנציאליות של המבקש בתובענה הייצוגית. המשיבים טענו אחרת, וטענו כי הם זכאים לחלק מהתשלומים מהמבקש וכי קיימות ראיות מקדמיות התומכות בתביעתם. בית המשפט בחן את המסגרת הנורמטיבית המסדירה את זכות הגישה לערכאות ואת הדרישות להפקדת ערבות להבטחת הוצאותיו של נאשם. צוין כי בעוד הכלל מעדיף לחייב תובעים שאינם תושבים להפקיד ערבות, זכות זו אינה מוחלטת. בית המשפט פירש את התקנות הרלוונטיות באופן מצמצם, בהתחשב בהשפעתן הפוטנציאלית על הגישה לצדק. במקרה דנן, מצא בית המשפט כי טענות המשיבים נתמכות בראיות מקדמיות, שכן הם הכירו בזכאותם של המבקשים לחלק מהתשלומים. בנוסף, הימנעותם של המשיבים ממסירת כתובת מגוריהם היוותה מקור לדאגה, אך לא היה בה די כדי להצדיק הטלת ערבות ללא אפשרות להסביר. לפיכך, נתן בית המשפט למשיבים הזדמנות להגיש תצהיר בשבועה בדבר כתובת מגוריהם הנוכחית. אם עשו כן עד למועד שנקבע, הבקשה לשחרור בערבות תידחה; אחרת, היה עליהם להפקיד ערבות בסך 3,000 ש"ח לכיסוי הוצאותיו של המבקש.