רע"ב 4811/14

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשתו של אסיר לחופשה לצורך ערעור על החלטת שירות בתי הסוהר לשלול ממנו חופשה מהכלא. דחיית בקשת האסיר מבוססת על מספר נימוקים. ראשית, יודגש כי רשות ערעור על החלטות בעתירות אסירים ניתנת רק במקרים מיוחדים שבהם מתעוררת שאלה משפטית או סוגיה עקרונית מעבר לאינטרסים של הצדדים המעורבים; בקשתו של המבקש אינה עומדת בקריטריון זה, שכן היא אינה מציגה שאלה החורגת מעבר לנסיבותיו האישיות, ואף אינה מעוררת סוגיה משפטית ציבורית רחבה יותר. שנית, גם אם נשקלה לגופה של הבקשה, ההחלטה להעניק או לשלול חופשה של אסיר נתונה לשב"ס בשיקול דעת, ובתי המשפט יתערבו רק במקרים חריגים שבהם ההחלטה נמצאה בלתי חוקית או בלתי סבירה. במקרה זה, החלטת שירות בתי הסוהר התבססה על הערכה פרטנית של עניינו של המבקש, תוך התחשבות בהמלצות רשויות הטיפול בכלא ובמידע מודיעיני המצביע על כך שמתן חופשה למבקש יהווה סכנה לשלום הציבור. בית המשפט לא מצא פגם בהחלטה זו, בהתחשב במסוכנותו המתמשכת של המבקש ובהמלצות רשויות הכלא. לבסוף, מאחר שיציאה לחופשה היא פריבילגיה ולא זכות נתונה לאסירים, הבקשה מוצדקת עוד יותר בהקשר זה. מטעמים אלה קובע השופט כי בקשת רשות הערעור נדחית.