ת"א 46942-11-20

תקציר

בפסק דין זה דוחה בית המשפט את תביעת התובע כנגד הנתבע, ומורה לתובע לפנות את מרתף הנתבע ולהוציא את חפציו מחלקו של הנתבע בחניון. התובע, בעל בניין בירושלים, מכר לנתבעת בשנת 2011 שתי דירות ומספר חניות. המחלוקת נבעה מטענת התובעת כי הנתבעת השתמשה בשטחים נוספים שלא נכללו במכירה, קרי המרתף ומקומות חניה נוספים. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת הנתבעת, תוך שהוא מצטט את תנאיו המפורשים של הסכם המכר, אשר תאמו את פרשנותו של הנתבע. עדותו של התובע לא הייתה עקבית וסתרה את ההסכם הכתוב, ואילו גרסת הנתבע נתמכה בראיות התיעודיות. יש לציין כי התובע לא הציג כל עדות במשא ומתן, בעוד שעדותו של הנתבע אוששה על ידי בנו. זאת ועוד, איחורו של התובע בהגשת סיכומים וניסיונו לשנות את הסעד המבוקש החלישו את עמדתו. השופט מצא את עדויות הנתבע אמינות והגיע למסקנה כי טענות התובע היו ניסיון לשנות את תנאי ההסכם המקורי. כתוצאה מכך, פסק השופט נגד התובע ופסק לנתבע הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 40,000 ₪.