תע"א 2030/09

תקציר

התובע, פועל בניין, הגיש תביעה נגד שני הנתבעים, מלרג וא.ס.ת, בגין זכויות עובדים, לרבות פיצויי פיטורים, הפרשי שכר, החזר ניכויי שכר, דמי חגים, תוספת משק והפרשות לקופת חיסכון. התובע טען כי שני הנתבעים היו מעסיקיו המשותפים. בית המשפט הסכים עם התובע וקבע כי הנתבעים אכן היו מעסיקיו המשותפים וכי שתי החברות היו אחראיות לתשלום זכויותיו. בית המשפט דחה את טענת הנתבעת כי מאחר שמלרג נהנתה יותר מעבודתה של התובעת, עליה לשאת בתשלום גבוה יותר. בית הדין קבע כי ההסכמים הקיבוציים וצווי ההרחבה בענף הבנייה חלים על העסקתו של התובע וכי התובע זכאי לפיצויי פיטורים לאחר שפג תוקף אשרת השהייה שלו והוא נאלץ לעזוב את הארץ, שכן מעסיקיו לא חידשו אותה. עם זאת, בית הדין דחה את תביעת התובעת להפרשי שכר והחזר ניכויי שכר בשל חוסר פירוט וראיות. כמו כן פסק בית המשפט לתובע שני ימי חג נוספים ופיצוי בגין אי הפרשה לקופת חיסכון, תוך ניכוי הסכום שהתובע כבר קיבל ממלרג בהסכם פשרה. הנתבעת, א.ס.ת., חויבה לשלם לתובע את יתרת הסכומים, בניכוי הסכום שכבר שולם על ידי מלרג, בתוספת ריבית. על ההחלטה ניתן לערער בבית הדין הארצי בתוך 30 יום.