ע"א 8124/06

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור מכמה טעמים. ראשית, המערערת התמהמהה בהעלאת טענת הפסלות, בניגוד לתקנה 471ב לחוק סדר הדין האזרחי משנת 1984, הקובעת כי יש להעלות טענת נכות מיד עם גילויה. הנימוקים שניתנו לעיכוב לא נחשבו כמצדיקים. שנית, נדחו גם גופו של הערעור, שבמרכזו פסילת השופט בשל שיתוף פעולה לכאורה עם בא כוח המשיב. העסקתו הקודמת של השופט במשרד בא כוח המשיב, עשר שנים קודם לכן, לא היוותה עילה לפסילה, במיוחד נוכח היעדר קשר נוכחי או ראיות מפורשות לשיתוף פעולה. טענותיו של המערער בדבר אי תקינות היו ספקולטיביות ולא הוכחו, ומשכך אין בהן די כדי להצדיק פסילה, שהיא עניין חמור. גם טענותיו של המערער ביחס להחלטות העבר, לרבות חוסר שביעות רצון מהתוצאות ומניהול הדיונים, לא הוגשו בטרם עת וניתן היה להתייחס אליהן באמצעות הליכים משפטיים אחרים, כגון ערעורים או בקשות להחלטות, ולא הצדיקו פסילה. ככלל, נסיבות המקרה לא הצביעו על חוסר אובייקטיביות או משוא פנים מצד בית המשפט. לפיכך, הערעור נדחה, והמערער חויב לשלם למשיב שכר טרחת עורך דינו בסך 5,000 ₪.