ע"פ 35705-09-19

תקציר

לאחר עיון בטיעונים בכתב ובעל פה, החליט בית המשפט לדחות את הערעור על הרשעתו של המערער אך קיבל חלקית את הערעור על הקנס. המערער, שניהל עסק לאחזקת מבנים, הואשם בכך שפעל ללא רישיון קבלן שירותי ניקיון כנדרש. למרות הטענות כי ועדי בתים קיבלו רק שירותים נלווים, הראיות הראו כי ניקיון היה השירות העיקרי, הדורש רישיון לפי חוק קבלני כוח אדם. בית המשפט דחה את טענות המערער בדבר היעדר "מודעות" לעבירה ואכיפה בררנית נגדו, שכן החוק מחייב התעלמות מכוונת מדרישות הרישוי. המערערת העלתה גם חששות בדבר אישומים נוספים הנוגעים לאי ניהול פנקס שעות עבודה, המטופלים בדרך כלל באמצעות התראות מנהליות, אך בית המשפט לא שינה את שיקול הדעת שהפעיל התובע. בית המשפט אישר את הרשעתו של בית המשפט המחוזי, וקבע כי אופי העבירות והשפעתן החברתית-כלכלית אינם מצדיקים הימנעות מהרשעה. בעוד שהמערער חשש שההרשעה תשפיע על בקשות רישוי עתידיות, ציין בית המשפט כי שיקול הדעת נתון לרשות הרישוי. הקנסות שהוטלו נשקלו מחדש, תוך הפרדת העבירות לאירועים נפרדים, עם קנס חדש של 9,000 שקל על שתי העבירות. נמסר למערער על האפשרות לערער לבית המשפט העליון בתוך פרק זמן קצוב.