ת"א 56188-02-16

תקציר

פסק דין זה נובע מתביעה שהגיש תובע שנפגע בשתי תאונות עבודה. השופטת קיבלה את חוות הדעת הרפואיות שהוצגו על ידי מומחי התובעת לגבי אחוזי הנכות הצמיתה כתוצאה מהתאונות. באשר לנכות תפקודית, מצא בית המשפט כי התובע לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיו במספר תחומים. לפיכך, לאחר ששקל את מכלול הראיות, העריך בית המשפט את נכותו התפקודית של התובע בשיעור של 32%. בקביעת אובדן ההשתכרות של התובע בעבר ובעתיד, בחן בית המשפט כל תקופה מאז התאונות וחישב את הפסדי השכר על בסיס שכרו של התובע לפני התאונות, תוך התחשבות בתקופות עבודה, אבטלה ועבודה עצמאית. בית המשפט שקל גם את פוטנציאל השתכרותו של התובע כמהנדס בניין, את הפסדי שכרו העתידיים ואת זכאותו להפסדי פנסיה עתידיים – וקבע כי לא הוכיח כי הפריש כספים לפנסיה וכי כעצמאי שילם בעצמו את ההפרשות לפנסיה. בסופו של דבר, נפסקו לתובע 370,092 ש"ח בגין הפסד השתכרות עתידי. בית המשפט פסק לתובע 25,000 ש"ח בגין סיוע בעבר ובעתיד מצדדים שלישיים, וקבע כי נזקק לעזרה נוספת לאחר התאונות אך לא הוכיח די הצורך את היקף הסיוע. כמו כן נפסק לתובע סך של 15,000 ש"ח בגין הוצאות רפואיות ונסיעות בעבר ובעתיד, שכן בית המשפט מצא כי לא הפחית די הצורך את נזקיו על ידי תביעת הוצאות מהרשויות הרלוונטיות. לבסוף, פסק בית המשפט לתובע 75,772 ש"ח בגין כאב וסבל, וניכה 118,055 ש"ח בגין קצבאות המוסד לביטוח לאומי שכבר קיבלו ואלו המגיעות לתובע. בהתחשב בכל הנזקים והניכויים, חויב הנתבע לשלם לתובע סך של 520,113 ש"ח, בצירוף שכר טרחת עורך דין, החזר שכר טרחה והוצאות עדים.