ע"א 27/51

תקציר

פסק הדין של עיריית תל אביב נ' צבי צוקר ואח' הוא פסק דין בשלוש בקשות למסירת חזקה במספר חלקות קרקע בתל אביב. המשיבים טענו כי היה מקום להגיש את הבקשות אחרת, כי לבית משפט השלום סמכות בלעדית וכי נפלו פגם בהודעות שמסרו המבקשים. עם זאת, השופט צלטנר קבע כי ניתן להגיש את הבקשות בהליך שנבחר, כי לבית המשפט המחוזי סמכות לדון בתיק, וכי די בהודעות. הטענה הראשונה בדבר צורת הבקשה נדחתה מאחר שהשופט ראה בהליך שנבחר גישה מספקת ונוחה למקרה הנדון. גם הטענה השנייה בדבר סמכות השיפוט נדחתה, שכן הסעיפים הרלוונטיים של דבר המלך במועצה לא מרמזים על סמכות שיפוט בלעדית של בית משפט השלום. קבוצת הטענות השלישית התייחסה להודעות הניתנות לפי סעיפים 5 ו-7 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור). השופטת הסבירה כי ההודעות היו מספקות שכן הן עוקבות אחר הסעיפים הרלוונטיים וכוונת החוק, וכי החריגות הקלות מהטופס הנדרש לא פגעו בעצם מטרת ההודעות ולא הטעו את המשיבים. בנוסף, התייחסה השופטת לסוגיית אי מסירת ההודעה למשיבים כמחזיקים או כשוכרים, והסבירה כי חובה כזו אינה קיימת. טענת המשיבים בדבר מסירת ההודעה גם לבעלים הרשום, גם אם הקרקע הוקנתה לאפוטרופוס לנכסי אויב, נדחתה. השופט הבהיר את משמעות המילה "מוקנה" וקבע כי לאפוטרופוס יש זכויות בעלות על הקרקע. יתר על כן, השופט הפעיל את שיקול דעתו לאפשר למבקשים להביא ראיות נוספות, ובכך חיזק את בעלותם בזכות קדימה שהוזכרה בתיק, והגיע למסקנה כי לא נעשה עוול למשיבים. לסיכום, הורה השופט צלטנר למשיבים למסור את החזקה בחלקות המקרקעין שבמחלוקת למבקשים ופסק למבקשים הוצאות ושכר טרחת עורך דין. החלטה זו התקבלה ב-8 בדצמבר 1950.