רע"א 372/10

תקציר

בפסק הדין בעניין ההלכה נביל בחן בית המשפט האם אירוע נחשב ל"תאונת דרכים" לפי חוק הפיצויים, המגדיר אירוע כזה כנזקי גוף כתוצאה משימוש ברכב מנועי לתחבורה. החוק כולל טיפול בכביש או תיקון על ידי אנשים שאינם אנשי מקצוע כשימוש כזה. בית המשפט בחן מחדש את ההבחנות בין טיפול ותיקון דרך לבית, ובחן מבחנים שונים כגון מבחני גיאוגרפיה, זמן ומהות. כפי שצוין במקרים קודמים וחזר על עצמו בפסק דין זה, התנאים לסיווג אירוע כטיפול בדרכים כוללים שהוא מתרחש במהלך הנסיעה, נובע מאירוע פתאומי, אינו תקלה מורכבת המחייבת תיקון מקצועי, וכרוך בטיפול ישיר ברכב או במרכיביו. במקרה דנן, הבחין המשיב במהלך נסיעתו במטען בולט על משאיתו, אשר עמד בתנאים: הנסיעה החלה, האירוע היה פתאומי והפעולה הנדרשת לא הייתה מורכבת. הוא ניהל את המטען הבולט, שנחשב הכרחי להמשכיות נסיעה בטוחה. בעוד שהמערערת טענה כי הטיפול במטענים אינו טיפול ברכב, בית המשפט פירש פעולה זו באופן רחב כחלק מהשימוש ברכב, והשווה אותה לעיסוק ברכב עצמו במניעת מפגעים תחבורתיים. לפיכך, הקביעה הראשונית כי המשיב נפגע בתאונת דרכים התקבלה, והביאה לדחיית הערעור. המבקש חויב לשאת בהוצאות המשפט ושכר טרחת המשיבים, בסך 10,000 ₪, שהתחלקו בין הצדדים המעורבים.