בג"צ 3622/12

תקציר

העתירה נדחתה על הסף על הסף. על פי חוק בתי המשפט, מרגע שמתפרסם מינוי שופט אין עליו מחלוקת, וכהונתם של שופטים ורשמים בכירים מפסיקה את כהונתם רק בהליכים נקודתיים שבהם מעורבים הוועדה לבחירת שופטים או בית הדין המשמעתי לשופטים. מדינת ישראל לא מבטלת מינויים. דרישת העותר להדיח שופטים ורשמים בשל חוסר שביעות רצון מהחלטות הפטור מאגרות אינה ראויה. תחת זאת, היה על העותר לערער על ההחלטות אם סברו שהן שגויות. יתר על כן, תקנה 14(ד)(1) לתקנות בתי המשפט (אגרות) דורשת הוכחה לאי יכולת כלכלית לשלם אגרה, הניתנת בדרך כלל על ידי החלטת בית המשפט להעניק פטור מאגרה בשנתיים האחרונות. החלטה כזו משמשת ראיה לכאורה ולא חד משמעית. על המבקשים להגיש תצהירים מפורטים על מצבם הכלכלי ושל משפחתם הקרובה, שכן המצב הכלכלי יכול להשתנות עם הזמן. החלטה קודמת של בית המשפט בעניין פטור מאגרה אינה מחייבת אוטומטית פטור במקרים הבאים, שכן יש להתחשב בראיות כלכליות אחרות. לפיכך, בית המשפט לא מצא טעם להיעתר לעתירה ודחה אותה, בציינו כי על העותר להבין את חוסר התוחלת בהמשך הליכים דומים. ההחלטה ניתנה ביום 3.6.2012.