ה"פ 249/04

תקציר

בית המשפט החליט כי בקשת המבקש לבטל הסכם מיום 9.1.01 נדחית. המבקש, שמכר מקרקעין למשיב על פי ההסכם, טען כי המסמך עליו חתם אינו כפי שהסכים לו, שכן הוא לא ידע לקרוא את הטקסט העברי והוטעה על ידי בא כוחו של המשיב. עם זאת, השופט קבע כי אדם מחויב בדרך כלל להסכמים עליהם הוא חותם, במיוחד כאשר מדובר במסמך משפטי, ולמבקש היו מספר הזדמנויות לברר את תוכנו של ההסכם טרם חתימתו. המבקש לא הביא ראיות משכנעות לכך שתוכן ההסכם הוצג בפניו באופן כוזב. זאת ועוד, התנהגותו של המבקש לאחר חתימת ההסכם, כגון פנייה לעורכי דין וחתימה על מסמכים אחרים, סותרת את טענתו כי הוטעה. עוד ציינה השופטת כי המבקשת לא הכחישה את קיומו של הסכם קודם משנת 1992 בדבר אותה מכירת קרקע, ולא הצליחה להוכיח את ביטולו. בנוסף, מצא בית המשפט ראיות לכך שהמשיבה ואביה החזיקו במקרקעין הנדונים, התומכות בטענתם. לבסוף, קבע השופט כי טענותיו של המבקש בדבר בטלותו של ייפוי כוח עליו חתם אביו אינן שוללות את תוקפו של ההסכם משנת 2001. אשר על כן, תביעתו של המבקש נדחית, והוא חייב בהוצאות המשפט של המשיב.