פ"ל 1361-09-19

תקציר

השופט מצא כי הנאשם ביצע את עבירות המהירות והנהיגה בשכרות המיוחסות לו. באשר לטענת המהירות, ההגנה הטילה תחילה ספק במהימנותו של מכשיר המל"ל ששימש למדידת מהירותו של הנאשם, אך בהמשך הסכימה כי המכשיר פעל כראוי. השופט קיבל את תקינות המכשיר וקבע כי היעדר אישור טכנאי לעמדת הבידוק אינו פוסל את המדידה. לטענת הנהיגה בשכרות הסתמך השופט על חזקת המהימנות של מכשיר ה"ינשוף" ששימש לבדיקת פיכחונו של הנאשם. השופט דחה את טענות ההגנה בנוגע להליך הבדיקה וקבע כי המכשיר עבר את הבדיקות הנדרשות ותפקד כראוי. כמו כן, השופט קבע כי די בהודאתו של הנאשם בשתיית משקאות אלכוהוליים לפני הנהיגה, יחד עם ריח האלכוהול היוצא מפיו ואי עדותו בבית המשפט, כדי להרשיעו בנהיגה בשכרות. השופט שקל גם את התנהגותו של הנאשם, לרבות ניסיונו להתחמק מהניידת, ואת הודאתו בפגיעה באי תנועה תוך כדי נהיגה. בהתבסס על מכלול הראיות שהוצגו, הגיע השופט למסקנה כי התובע עמד בנטל ההוכחה הנדרש והרשיע את הנאשם בנהיגה במהירות מופרזת, נהיגה בשכרות ונהיגה בחוסר זהירות. פסק דין זה ניתן בנוכחות הצדדים ביום 2.11.2021.