רע"ב 1004/12

תקציר

בית המשפט דחה בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בעתירת אסיר, והדגיש כי ערעורים כאלה אינם נענים בדרך כלל אלא אם הם מעלים סוגיות משפטיות או כלליות משמעותיות. בית המשפט הדגיש כי לאסירים אין בדרך כלל זכות בנוגע למקום מעצרם וכי החלטות על העברות נתונות לשיקול דעתו המינהלי של שירות בתי הסוהר. החלטות אלה מערבות לעתים קרובות גורמים מערכתיים כגון צפיפות יתר במתקנים וחששות ביטחוניים, הנתמכים בתובנות מודיעיניות. לגבי המקרה הספציפי, בית המשפט לא מצא שרירותיות בהחלטת שירות בתי הסוהר להעביר את המבקש, שכן הדבר היה נחוץ מטעמים ביטחוניים ונתמך במודיעין. בית המשפט המחוזי סבר, ובצדק, כי ההעברה היא מידתית, והעדיף צרכים מערכתיים על פני העדפותיו של הפרט. בנוסף, התייחס בית המשפט לטענת המבקש כי המעבר יפגע בזכותו להורות, בהינתן ביקורי התייחדות קצרים יותר במחוז דרום. הוועדה הגיעה למסקנה כי ההבדל במשך הביקור – מ-12 ל-8 שעות – מסיבות לוגיסטיות אינו פוגע באופן משמעותי בזכות להורות ולפוריות. לפיכך לא מצא בית המשפט עילה המצדיקה התערבות משפטית, והדגיש כי הלוגיסטיקה של ביקורי ההתייחדות לא הכבידה יתר על המידה. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור.