רע"א 7905/14

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין קודם שעסק בארנונה. המאבק המשפטי הממושך נסוב סביב בקשתו של המבקש לסעד הצהרתי בנוגע לנכס מסוים בגבעת זאב, ובפרט לחובותיו של המבקש כלפי המועצה המקומית ביחס לנכס זה. בית המשפט לעניינים מקומיים העניק תחילה למבקש סעד חלקי, וקבע כי החובות שנצברו עד שנת 1998 התיישנו. עם זאת, בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את ערעור המועצה המקומית וקבע כי היה על המבקש לפעול בהליך משפטי אחר. לאחר מכן הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, שבסופו של דבר לא צלחה. שופט בית המשפט העליון הדגיש כי המקרה לא עורר שאלות משפטיות עקרוניות וכי המבקש כבר ניצל ימי שיפוט מרובים, ולכן דחה את הבקשה. החלטה זו התקבלה מתוך הבנה כי המבקש ביקש הכרזת סעד כללית מבלי לקיים את ההליכים הנדרשים, ופסקי דין קודמים כבר מיצו את הסוגיה.