עע"מ 8782/14
פסק-דין עליון
תקציר
בפסק הדין החליט בית המשפט לדחות את הערעור שעניינו טענת המערער להישאר בדירת דיור ציבורי כ"דייר ממשיך" לאחר פטירת דייר זכאי. חוק הדיור הציבורי וסעיפיו צוטטו כהגדרת "דייר ממשיך", תוך הדגשת הצורך בקשר משפחתי וחיים משותפים רצופים במשך שלוש שנים לפחות לפני פטירתו של הדייר. הראיות, ובפרט דו"חות "ביקורי המעגל", הצביעו על כך שהמנוח חי בגפו, דבר הסותר את טענות המערער לתושבות. בית המשפט קבע כי הדיווחים מהימנים, והמערער לא הביא ראיות מספיקות להוכיח כי עמד בדרישות החוק להמשך השכירות. ניסיונותיו של המערער לטעון אחרת לא נמצאו מבוססים, וטענותיו בדבר טעויות פרוצדורליות וחוסר התחשבות נדחו. ההחלטה קבעה כי הדיור הציבורי הוא משאב מוגבל המחייב חלוקה שוויונית, ומחזקת את אחריותו של בית המשפט לקיים פרקטיקות של הקצאה הוגנת. משכך, חויבה המערערת לפנות את הדירה ולשלם את הוצאות המשפט של המשיב. החלטה זו, עליה הסכימו השופטים זילברטל ומזוז, ניתנה על מנת לשמור על טוהר חלוקת הדיור הציבורי ולהבטיח עמידה באמות מידה משפטיות הנוגעות לזכויות הדיירים.
חקיקה מקושרת
עע"מ 8782/14 מוטי מנחם נ' משרד הבינוי והשיכון, עליון (12.6.2017)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.