ת"א 10424-01-25

תקציר

השופט דחה את הבקשה לצו מניעה זמני בעילה של חוסר תום לב וניצול לרעה של הליכים משפטיים מצד המבקש. המבקשת לא צירפה את החלטת השופטת שילה בבקשתה הקודמת לעיכוב ביצוע לבקשתה הנוכחית לסעד ביניים ורק התייחסה לקיומה. מעשיה של המבקשת היוו הפרה של חובתה להציג בפני בית המשפט את כל המידע הרלוונטי. יתר על כן, השופטת מצאה כי סיכויי ההצלחה של המבקשת לבסס זכות לכאורה אינם גבוהים, וכי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשת, במיוחד לאור העובדה שהנכס המדובר הוא נכס עסקי ללא זיקה מיוחדת אליה. חוסר תום הלב של המבקש, יחד עם הגורמים האמורים, הצדיקו את דחיית הבקשה על הסף. המבקש חויב לשלם למשיב הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪.