בג"צ 4827/05

תקציר

פסק הדין המדובר הוא של בג"ץ בשתי עתירות - בג"ץ 4827/05 ובג"ץ 4986/05 - שהוגשו על ידי ארגוני סביבה נגד חוקיותן של תקנות מסוימות. תקנות אלה, המכונות "תקנות התכנון והבנייה", אפשרו הקמת מבני מגורים ומבנים חקלאיים ארעיים עבור מפוני רצועת עזה וצפון השומרון. העותרים טענו כי התקנות הותקנו שלא כדין וביקשו להכריז עליהן כבטלות. עם זאת, בשל השיהוי בהגשת העתירות והפינוי הקרוב של רצועת עזה, שהפך את העתירות לתיאורטיות, דחה אותן בית המשפט. בית המשפט הדגיש כי החלטתו לא פגעה לגופן של העתירות או לטענות הצדדים, שהיו שמורות להליכים משפטיים עתידיים. כן הוכרו הוראת השעה לחמש שנים, לצד התחייבות המדינה להודיע לעותרים על כל כוונה עתידית לעשות שימוש בתקנות. בפסק הדין, פה אחד בין השופטים, הודגש כי טענות הצדדים וטיעוניהם נשמרו לעתירות עתידיות, אם המדינה תחליט להפעיל שוב את התקנות.