ת"א 11493-07-20

תקציר

בפסק דין זה הוכרעה מחלוקת בין הקדש תובע לבין נתבעים ששכרו נכס מסחרי קטן להכנת מזון ומכירתו. התובעת טענה לדמי שכירות שלא שולמו ולנזקים נוספים, ואילו הנתבעים טענו כי המקום אינו ראוי לשימוש בשל ליקויים שונים, ובפרט נזילות מים, ולכן היו להם סיבות מוצדקות לאי תשלום מלוא דמי השכירות. השופטת קבעה כי על הנתבעים לשלם לתובע סך של 54,600 ₪, הכולל דמי שכירות שלא שולמו בהתאם להסכם המקורי, בתוספת 3,000 ₪ נוספים הוצאות ושכר טרחת עורך דין. סכום זה ישולם תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, אחרת ייגרמו לו הפרשי ריבית והצמדה. השופטת קיבלה את הטענה כי קיימות בעיות בנכס אך לא סברה כי די בהן כדי לפסול את הסכם השכירות, וטענות הנתבעים לא הוכחו די הצורך. השופטת לקחה בחשבון כי על התובעת מוטלת גם חובה לבצע תיקונים, אך לא הוצגה כל ראיה לכך שהבעיות היו כה חמורות עד שהפכו את הנכס לבלתי שמיש. עוד ציינה השופטת כי הנתבעים המשיכו להחזיק בנכס זמן רב לאחר שהתעוררו הסוגיות, מה שמרמז על כך שטענותיהם מוגזמות.