עת"מ 18951-07-18

תקציר

תושב פרעה אל ג'יפליק שביריחו, שעבד אצל מעסיק ישראלי במשך 17 שנה בניהול חווה חקלאית וליווה אותו לפגישות עסקיות בישראל, עתר לערער על סירוב המשיבים להנפיק לו היתר עבודה בישראל בשל מגבלה ביטחונית. בית המשפט בחן חומר חסוי ומצא כי עמדת המשיבים מבוססת היטב ולא שרירותית, שכן כניסתו של העותר לישראל תהווה איום ביטחוני. לעותר לא הייתה זכות חוקית לעבוד בישראל, ולמפקד הצבאי היה שיקול דעת רחב בעניינים אלה. בית המשפט קיבל את טענת המשיבים כי אשרת עבודה קבועה, המקנה חופש רב יותר באופן יחסי, מהווה סיכון ביטחוני שונה בהשוואה להיתרים זמניים. מאחר שהעותר קיבל בעבר היתרים זמניים, הוא יוכל להמשיך ולהגיש בקשות עבורם בעתיד. עוד ציין בית המשפט כי אין באפשרותו להחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתם של גורמי הביטחון באשר לסיכון הביטחוני הפוטנציאלי. לפיכך, היא דחתה את העתירה והורתה לעותר לכסות את הוצאות המשיבים.