ע"פ 3151/08

תקציר

במקרה הנדון, הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי העלה שתי שאלות עיקריות: האם זוהה המערער כיורה שתועד בסרטון אבטחה והאם המערער התכוון להרוג את המתלונן. בית המשפט המחוזי אישר את שתי הנקודות, והביא להרשעתו של המערער בניסיון רצח. בערר נטען כי הזיהוי המבוסס על צילומי אבטחה אינו אמין וכי אין הוכחה כוונה להרוג. עם זאת, ערכאת הערעור לא מצאה עילה להתערב בקביעותיה העובדתיות של הערכאה הנמוכה יותר, והדגישה כי התערבות כזו נדירה ושמורה למקרים חריגים. אף שבית המשפט המחוזי לא יכול היה לזהות את המערער באופן חד-משמעי רק על פי המראה החזותי בצילומים, הוא שקל מספר אלמנטים תומכים כגון עדותם של שוטרים המכירים את המערער, הפגיעה התואמת את האירוע והתנהגותו החשודה של המערער לאחר האירוע. בנוסף, ראיות נסיבתיות, כגון שימוש באקדח וירי לעבר חזהו של המתלונן, הצביעו על כוונה להרוג. ערכאת הערעור דחתה טענות שאין להן מניע והגיעה למסקנה כי הצהרותיו הסותרות של המערער והיעדר הסבר מתקבל על הדעת מערערים את טענתו. באשר לעונש, גזר בית המשפט המחוזי 16 שנות מאסר בהתחשב בחומרת העבירה, עברו הפלילי בעבר והתנהגותו המרמה של המערער. המערער טען להקלה בעונשו בשל גורמים כמו גילו הצעיר והיעדר פגיעה חמורה במתלונן; עם זאת, בית המשפט קבע כי חומרת המעשה מצדיקה את העונש שאושר. לפיכך נדחה הערעור הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין, והשופטים פוגלמן ועמית הסכימו עם ההחלטה וסיימו אותה סופית ב-26 במאי 2010.