עד"מ 300224/97

תקציר

בית הדין האזורי בתל אביב פסק לטובת המשיבים, וקבע כי הם פוטרו על ידי המערערת וזכאים לפיצויי פיטורים ולתמורה בגין הודעה מוקדמת. בית הדין פסק למשיבים גם דמי הבראה, אך דחה את תביעותיהם לפיצוי נוסף בגין עבודה בשבת ודמי נסיעה. הן המערער והן המשיב ערערו על החלטה זו. באשר לתביעה לפיצויי פיטורים, דחה בית המשפט את טענת המערערת כי המשיב התפטר ואישר את קביעת בית הדין האזורי כי המשיב פוטר ללא עילה. עוד קבע בית הדין כי סברו של המערער כי המשיב התפטר אינו פוטר אותם מתשלום פיצויי פיטורים, שכן הם היו מודעים לכך שתנאי העבודה של המשיב הורעו עקב שינויים חד צדדיים של המערערת. עם זאת, בית הדין התאים את המועד שממנו חושבו פיצויי הפיטורים. בית המשפט הסכים עם החלטת בית הדין האזורי לפסוק דמי הבראה למשיב, שכן המערערת לא הוכיחה די הצורך כי תשלום זה כבר בוצע. ערעורו הנגדי של המשיב בעניין דמי הנסיעה נדחה, מאחר שבית המשפט מצא כי אין בו קשר מספק לערעור העיקרי. לבסוף, חויב כל צד לשאת בהוצאות המשפט שלו בגין הערעור, בעוד החלטת בית המשפט המחוזי בעניין הוצאות המשפט אושרה.