תנ"ג 17542-11-15

תקציר

המבקש ביקש לחשוף מהבנק מסמכים הנוגעים להלוואות שניתנו למעריב, שכן סבר כי הם יסייעו בהוכחת טענתו הנגזרת כי נושאי המשרה בבנק הפרו את חובת הזהירות שלהם כלפי הבנק בעת מתן ההלוואות. הבנק טען כי יש לדחות את הבקשה מאחר שהמבקש לא הביא ראיות מספיקות, המסמכים המבוקשים אינם רלוונטיים והם חסויים. עם זאת, בית המשפט מצא כי המבקש עמד ברף ההוכחה הנמוך יחסית הנדרש בשלב זה של הדיון והורה לבנק לחשוף חלק מהמסמכים המבוקשים. השופטת קיבלה את הטענה כי הליך גילוי המסמכים בשלב זה של התביעה הנגזרת הוא חריג, ולכן הכללים לעניין גילוי מסמכים אינם זהים לאלה שבדיון המהותי. השופטת התייחסה גם למטרת גילוי המסמכים בשלב זה, היקף המסמכים הנדרשים לשלב הדיון הנוכחי, זהות הנתבע ועלות הגילוי לבנק. בהתאם לכך, הורתה השופטת לבנק לחשוף מסמכים הנוגעים להלוואות למעריב, ניירות עבודה שהוכנו ביחס למעריב, התכתבויות עם מעריב, אישור משרד התקשורת, שני חוזים, מסמכים הנוגעים למכירת מניות מעריב, כל מסמך הנוגע לביטחונות שהעמיד מעריב, התוכנית העסקית שגיבש מעריב, חוות הדעת השמאית של בית הדפוס, ערבויות אישיות של משפחת נמרודי ונהלי הבנק בנוגע לחובות בעייתיים. השופט לא קיבל את הרלוונטיות של מסמכים מבוקשים אחרים ודחה את הבקשה לחשיפתם.