פ"ל 13043-11-22

תקציר

הנאשם הורשע בשלושה סעיפי אישום שונים בגין נהיגה בזמן פסילה וללא ביטוח תקף. כתב האישום הראשון מייחס לו נהיגה תחת שבע פסילות שונות, כולל אחת עד תום ההליך. האישום השני מייחס לו נהיגה תחת שלוש פסילות שונות בהיקף כולל של כמעט ארבע שנים, והשלישי בנהיגה תחת פסילה אחת של שלושה חודשים. הנאשם היה בעל רקע משפחתי וחברתי בעייתי והחזיק בעמדות מקלות ביחס לחוק. שירות המבחן העריך אותו כבעל סיכון לפגיעה חוזרת בעתיד. היה לו עבר תעבורתי גרוע, עם 95 הרשעות קודמות, כולל כמה בעבירות חמורות כמו נהיגה תחת השפעה. התובע טען לעונש מרתיע של לפחות 12 חודשי מאסר, ואילו ההגנה ביקשה עונש קל יותר בשל נסיבותיו האישיות של הנאשם, לרבות היותו מפרנס יחיד עם בן נכה. השופט, לאחר ששקל את חומרת העבירות ואת נסיבות ביצוען, קבע את העונשים הראויים להיות בשלושה טווחים שונים. באישום הראשון הטווח היה 6 עד 20 חודשי מאסר בפועל ו-2 עד 10 שנות פסילה; עבור השני, 2 עד 16 חודשי מאסר בפועל ו-12 עד 60 חודשי פסילה; ולגבי השלישי, מאסר על תנאי עד 13 חודשים, 6 חודשי פסילה ועד 5 שנות פסילה. השופט החליט כי עונש מאסר בפועל הוא ראוי, תוך התחשבות בלקיחת האחריות של הנאשם, עברו הקודם ונסיבותיו האישיות. עם זאת, השופט נתן עדיפות לשיקולי גמול והרתעה, וקבע כי מעשיו של הנאשם מעידים על היעדר הרתעה וזלזול בחוק. בסופו של דבר, גזר השופט על הנאשם 12 חודשי מאסר בגין האישום הראשון, 7 חודשים בגין השני ו-3 חודשים בגין השלישי, בחפיפה מלאה, כך שבסך הכל נגזרו עליו 12 חודשי מאסר. בנוסף, נגזרו על הנאשם תקופות שונות של פסילה שנעו בין שנה ל-4 שנים, שירוצו במקביל. השופט הורה גם על הפעלת שתי פסילות על תנאי ופסילה על תנאי של 7 חודשים. כמו כן נמסר לנאשם על זכותו לערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.