ב"ל 32254-06-21

תקציר

מדובר בפסק דין של בית דין לעבודה בעניין דרישת תובע להכיר בפגיעה בעמוד השדרה המותני שלו כתאונת עבודה. התובע, שעבד כבונה מטוסים קרוב ל-40 שנה, טען כי פציעתו נגרמה כתוצאה מעבודתו ויש לפצות אותו כתאונת עבודה או מחלת מקצוע. הנתבעת, לעומת זאת, טענה כי אין קשר סיבתי בין פציעתו של התובע לבין תנאי עבודתו, וכי פגיעתו נבעה מתחלואה טבעית. בית המשפט בחן את חומר הראיות וקבע כי התובע לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענתו. הם מצאו כי עבודתו כללה פעולות מגוונות ותנועות שונות שבוצעו בסדר שונה, ולכן לא היוותה רצף של תנועות חוזרות. בנוסף, יום העבודה של התובעת לא היה זהה או דומה לימים קודמים, דבר המהווה דרישה לתביעות מיקרוטראומה. בית המשפט הכיר בעבודתו הקשה ובמסירותו של התובע, אך עבודה פיזית לבדה אינה יכולה להצדיק תביעת מיקרוטראומה. מאחר שהתובע לא עמד בקריטריונים למיקרוטראומה ולא הביא כל ראיה אחרת הקושרת את פגיעתו לעבודתו, נדחתה התביעה. פסק דין זה מדגיש את חשיבותם של תשתית עובדתית וראיות רפואיות להוכחת פגיעות בעבודה, ואת גבולות החקיקה הקיימים כיום לתביעות מיקרוטראומה.