סע"ש 66239-01-20

תקציר

פסק דין זה דן בתביעתה של התובעת כנגד שתי הנתבעות, FSM ואופוס, בנוגע לתנאי העסקתה. התובעת טענה כי FSM הייתה מעסיקה משותפת שלה לאורך כל תקופת העסקתה וכי אופוס הייתה רק "צינור" להעברת כספים. FSM, לעומת זאת, טענה כי היא אינה מעסיקתה של התובעת וכי היא התקשרה רק עם חברות כוח אדם שפיקחו על העסקתה. אופוס גם הכחישה את טענות התובעת וציינה כי היא הועסקה על ידם במשך 13 חודשים בלבד. בית הדין בחן את הראיות והעדויות שהוצגו והגיע למסקנה כי FSM אכן הייתה מעסיקה משותפת של התובעת לאורך כל תקופת עבודתה במשרדיהם. מהראיות עולה כי לתובעת היו רוב קשריה עם FSM, ואופוס הייתה מעורבת רק בתשלום שכרה. זאת ועוד, מנכ"ל אופוס העיד כי FSM היא זו שגייסה את התובע וכי אופוס הוציאה תלושי שכר בלבד. לפיכך, קבע בית הדין כי ל-FSM היו יחסי עבודה ישירים עם התובעת, ואילו אופוס וזרוע הזהב (חברה נוספת שהייתה מעורבת קודם לכן בהעסקתו של התובע) שימשו צינור להעברות שכר. פסק הדין התייחס גם לנסיבות סיום העסקתה של התובעת, וקבע כי היא לא פוטרה שלא כדין אלא התפטרה מיוזמתה. עם זאת, בית הדין פסק לה פיצויי פיטורים, למעט ההפקדות השוטפות במהלך העסקתה. השופטים חישבו גם את התשלומים שחבו FSM ואופוס לתובעת, לרבות הפקדות פנסיה ופיצויים, החזר ניכויים משכרה, פיצוי בגין עבודה בשעות נוספות, דמי חגים, פדיון חופשות, דמי הבראה ופיצוי בגין אי הודעה לעובד. הסכום הכולל שהיה חייב לתובע FSM חושב כ-23,316 ₪, יחד עם 10,700 ₪ עבור פיקדון, ו-FSM חויבה לשלם זאת בתוך 30 יום. בנוסף, FSM חויבה לשאת בהוצאות התובע בסך 6,000 ₪. בית המשפט לא פסק לטובת כל חבות כספית על אופוס מאחר שההליכים נגדם הוקפאו עקב פירוקם.