ת"א 9377-12-12

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין המטיל התחייבות כספית, אשר בדרך כלל אינה נענית אלא במקרים חריגים. המבקש טען כי יש להעניק עיכוב ביצוע על בסיס סיכויים טובים לזכות בערעור והקושי הפוטנציאלי להפסד כספי אם פסק הדין יבוצע והערעור יתקבל בהמשך. עם זאת, בית המשפט מצא כי טענות המבקש נסובו בעיקר סביב קביעות עובדתיות, שאינן מהוות עילה מספקת להתערבות בממצאי בית המשפט הפרוצדורלי. זאת ועוד, המבקשת לא הביאה ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיה בדבר מצבו הכלכלי של המשיב והקשיים הפוטנציאליים בהשבת הסכומים ששולמו אם הערעור יתקבל. בית המשפט הדגיש כי סיכויי ההצלחה של המבקש בערעור אינם גבוהים דיים כדי להצדיק עיכוב ביצוע וכי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקש. בנוסף, בית המשפט הבהיר כי אי ניכוי קצבאות הניידות בפסק הדין היה קביעה שיפוטית מכוונת ולא מחדל מקרי, כפי שנטען על ידי המבקש. בסופו של דבר, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה, כלומר פסק הדין יבוצע כפי שהוחלט, ללא דיחוי. החלטה זו התקבלה ללא צווים בנוגע להוצאות, ושני הצדדים עודכנו.