ע"א 56/68
פסק-דין עליון
תקציר
התיק סובב סביב חברה ששכרה ביתן אך לא שילמה את דמי השכירות, מה שהוביל לצו פינוי. כונסי נכסים מונו לנהל את נכסי החברה, אך הם לא פינו את המושכר, מה שהוביל לסכסוך על תשלומי שכר דירה. בית המשפט המחוזי קבע כי תביעת המשכיר לדמי שכירות קודמת לתביעת נושה מובטח. בית המשפט העליון, בדחותו את הערעור, קבע כי הצדק מחייב את כונס הנכסים לשלם דמי שכירות עבור השימוש בפועל בנכס. היחסים החוזיים בין החברה למשכיר הסתיימו בצו הפינוי, מה שהפך את החברה למסיגת גבול. חובתם העיקרית של כונסי הנכסים הייתה לכבד את צו הפינוי, אך הם לא עשו כן. אחריות הכונסים לאי החזרת הנכס קמה מרגע שנודע להם על צו הפינוי ובעל הבית ביקש את החזרת הביתן. בית המשפט העליון הסכים עם החלטת בית המשפט המחוזי, אך שינה את מועד תחילת אחריותם של כונסי הנכסים מיום שנודע להם על צו הפינוי. הכונסים חויבו לשלם את הוצאות המשכיר ואת דמי השכירות המתאימים.
ע"א 56/68 סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ נ' מוסכי "בריסטול" בע"מ, עליון (9.5.1968)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.