דב"ע מט/145 - 9

תקציר

פסק הדין המדובר הוא ככל הנראה החלטה משפטית של ועדת הפרטה או ועדת בוררות, ככל הנראה בישראל על בסיס ההתייחסויות לחקיקה הישראלית. הוועד קבע כי הן לעובדים והן לנציגי העובדים תהיה הזדמנות להציג את טענותיהם וטיעוניהם, שעשויים לכלול חקירה נגדית של עדים שמסרו עדות בכתב. עם זאת, הפאנל מדגיש כי תפקידו מסתיים לאחר מתן נימוקי ההחלטה, ואין באפשרותו לספק פרשנויות או הבהרות נוספות לפסק דינו. עוד צוין בפסק הדין כי ייתכן שבקשה הקשורה לפסק הדין הוגשה בטעות או הוגשה באיחור, ולכן היא אינה ראויה לדיון. הוועדה מסכמת בכך שהיא מאשרת כי כוונת פסק הדין ברורה ואינה דורשת פרשנות נוספת, והיא דוחה כל דיון נוסף בבקשה, ומציעה כי על המבקשים להפנות לפסיקה קודמת לצורך הכוונה (ד"ב 30-3, בעמ' 231). סיכום זה לוכד את עיקרי פסק הדין, שנראה כהחלטה סופית שניתנה ב-18 בדצמבר 1989.