ע"פ 5769/14

תקציר

בפסק דין זה שקל בית המשפט לערעורים את חומרת העונש שהוטל על המערער בגין ריבוי סעיפים של סחיטה באיומים. לאחר עיון בפרטי המקרה ובטיעוני הצדדים, הסכים בית המשפט להפחית במעט את עונשו של המערער בהתבסס על עקרון אחידות הענישה. עיקרון זה מבטיח כי עבירות דומות בנסיבות דומות יזכו לעונשים הוגנים, לקידום ההגינות ולהימנעות מענישה שרירותית. למרות שעברו הפלילי של המערער היה חמור יותר מזה של נאשם שותף, וסיכויי השיקום שלו היו פחות מבטיחים, ההפחתה נועדה לתת מענה לפערים באורכי גזר הדין. כתוצאה מכך, נוכו שישה חודשים מ-54 חודשי המאסר המקוריים שנגזרו על המערער, וכתוצאה מכך נגזרו עליו 48 חודשי מאסר. בית המשפט דחה את טענת המערער כי בית המשפט המחוזי קבע עונש גבוה מדי, בקובעו כי הוא מצוי בטווח הסביר בו דוגל המשיב. כן נדחתה הטענה בדבר החלת מאסר על תנאי, שכן מעשיו של המערער עולים בקנה אחד עם עבירות שנועדו להרתיע באמצעים אלה. יתר על כן, הצעתו של המערער להמיר פיצוי כספי במאסר מופחת נדחתה בתוקף בשל חשש למקור כספי בלתי חוקי פוטנציאלי. תוך הכרה בחומרת התנהגותו של המערער, שינה בית המשפט בסופו של דבר את תקופת המאסר שנגזרה עליו, תוך שמירה על יתר היבטי הענישה של בית המשפט המחוזי. ההחלטה אושרה על ידי השופטים א' פוגלמן ומ' מזוז, כפי שנקבע על ידי השופט י' דנציגר ביום 20.9.2015.