ת"א 8642-06-18

תקציר

התיק נסוב סביב סכסוכים חוזיים בין התובעים לבין הנתבע. התביעה העיקרית שהגישו התובעים מבקשת לקבוע האם הסכם האופציה השנייה מהווה הרחבה של הסכם האופציה הראשונה, המזכה אותם בתשלומים כספיים מהנתבעת. הנתבעת טוענת כי מדובר בהסכם עצמאי, המשחרר אותה מכל מחויבות כלפי התובעים. השופט מצדד בנאשם וקובע כי לשונם הפשוטה של ההסכמים, לצד עדויות עדים, תומכת בעמדת הנאשם. הסכם הייזום, המהווה את הבסיס לתביעת התובעים, קשור במפורש להסכם האופציה הראשונה ואינו חל על הסכם האופציה השנייה. בנוסף, מציינת השופטת כי תביעת התובעים מבוססת על עילות חוזיות בלבד, ואי הוכחת הסכם או הטעיה אחרים מזכה את הנתבעת בדחיית התביעה העיקרית. בהמשך לתביעה שכנגד טוענת הנתבעת כי התובעים, יחד עם אדם נוסף, הטעו אותה בנוגע ליחסיהם המסחריים הקרובים עם הצד השני המעורב בעסקה, מגה אור. השופטת דוחה טענה זו, בנימוק שהנתבעת מודעת לקשרים המסחריים הקיימים ולהחלטתה להמשיך בעסקה למרות זאת. השופטת דוחה גם טענות אחרות הקשורות לתרמית ומצג שווא, ומדגישה כי התובע שכנגד לא עמד בנטל ההוכחה. זאת ועוד, השופטת קובעת כי התובעת שכנגד אינה זכאית לכספים כלשהם שגבו התובעים מרוכשים אחרים, שכן היא ויתרה על זכותה לתשלומים אלה. משכך, הן התביעה העיקרית והן התביעה שכנגד נדחות במלואן, וכל צד נדרש לשאת בהוצאותיו.