ת"א 1501/06

תקציר

פסק דין זה עוסק בהקצאת חלקות מגורים לחברי איחוד קיבוץ גבעת חיים. החלקות המדוברות נבנו על אדמות ציבור השייכות למינהל מקרקעי ישראל, והוקצו לחברי הקיבוץ בהתאם להחלטת מועצת מקרקעי ישראל 751. החלטה זו מאפשרת לקיבוצים לבצע שינויים ארגוניים, לרבות הפרדת שטחי החקלאות והמגורים, באמצעות הקצאת יחידות דיור לזכאים לכך. על השיבוץ חלות מספר תקנות והנחיות, ביניהן הוראה 53 של האגף החקלאי, המחייבת את הקיבוצים לשנות את המבנה הארגוני שלהם ולהגיש רשימת חברים הזכאים להקצאת יחידות דיור. "המועד הקובע" למשימה, שנקבע על ידי האסיפה הכללית של הקיבוץ, הוא 13 בדצמבר 2002. שניים מחברי הקיבוץ, נבט בן חיים ושושון שוחט, שהופרדו מבני זוגם אך לא התגרשו, ערערו על סיווגם על ידי הקיבוץ כ"בני זוג" ברשימה שהוגשה למינהל מקרקעי ישראל. לטענתם, כיחידים מופרדים, היה צריך לסווגם כ"יחידים" ולהקצות להם יחידות דיור בודדות. עם זאת, בית המשפט אישר את סיווג הקיבוץ, וקבע כי מבחן המעמד האישי הפורמלי הוא השיטה המתאימה ביותר לקביעת הזכאות. מבחן זה מבוסס על קריטריונים אובייקטיביים, ברורים ואחידים, בניגוד לקריטריון הסובייקטיבי המהותי המוצע על ידי התובעים. בית המשפט פסק גם על חישוב דמי היציאה, שהם חלק מהתמורה עבור יחידות הדיור שהוקצו. נפסק כי יש לחשב את האגרות בהתאם לתקנות הקיימות בעת מימוש העברת הדירות לחברים. בנוסף, קיבל בית המשפט את טענת הקיבוץ כי צבירת הוותק לצרכי דמי עזיבה הסתיימה כאשר התובעים הפכו ל"חברים בעצמאות כלכלית" והפסיקו להעביר את הכנסותיהם לקיבוץ. לבסוף, דחה בית המשפט את טענת התובעים כי איגוד קיבוץ גבעת חיים אינו "קיבוץ מתחדש", וקבע כי הוא עומד בדרישות תקנות האגודות השיתופיות. גם תביעת התובעים להקצאת יחידות דיור נדחתה, ובקשתם לצו הוצאות נדחתה.