ב"ל 12936-10-18

תקציר

בית הדין החליט כי טענת התובע כי אירוע בעבודה גרם לאוטם שריר הלב שלו תידחה. האירוע, שהתרחש ב-22 ביוני 2016, נקבע בעבר על ידי בית המשפט כאירוע חריג. עם זאת, שני מומחים רפואיים שמונו הגיעו למסקנה כי האירוע לא היה בעל אופי כה חריג שיכול היה להוביל לאוטם של התובע, מה גם שהיו אירועים קרובים יותר שהיו יכולים לעורר אותו. חוות הדעת של המומחים הייתה כי גורמי הסיכון המרובים של התובע - לרבות סוכרת, היסטוריה משפחתית של מחלות לב, עישון ועודף משקל - הגדילו את הסיכוי שהוא יסבול מאוטם שריר הלב בכל רגע, ללא קשר לאירועים מעוררים כלשהם. יתר על כן, המומחים סברו כי שני האירועים שהתרחשו בעקבות תקרית העבודה, טיול רגלי ומפגש משפחתי, שהיו קרובים יותר בזמן לאוטם, היו יכולים להוות גורמים כשלעצמם. לפיכך, קיבל בית המשפט את הערכות המומחים וקבע כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו בדבר קשר סיבתי בין אירוע העבודה לבין אוטמו. פסק דין זה ניתן על סמך נסיבותיו הספציפיות של המקרה, תוך התחשבות בחוות הדעת הרפואיות ובעובדות שהוצגו. לפיכך, נדחית התביעה להכיר באירוע מיוני 2016 כנפגע עבודה, ללא צו להוצאות, נוכח אופייה הביטחוני של התביעה. ניתן להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מיום מתן פסק דין זה.