בר"ע 802/05

תקציר

השאלה היא האם לראש לשכת ההוצאה לפועל יש זכות שלא לקיים את החלטת בית הדין הרבני המבהירה את פסק דינו המקורי משום שההחלטה ניתנה ללא סמכות. פסק הדין המקורי, שניתן בשנת 1999, חייב את המערער לשלם 2,000 ₪ לחודש עבור מזונות שלושת ילדיו הקטינים, ובערעורים שבאו לאחר מכן הופחת הסכום ל-1,335 ₪ לחודש. המערערת ביקשה מראש ההוצאה לפועל לבצע את פסק הדין, אך הלשכה דחתה את בקשתו לבטל את הריבית וההצמדה שנקבעו במחשב שלה. לאחר מכן פנתה המערערת לבית הדין הרבני בבקשה להבהרות, ועל כך השיב בית המשפט כי פסק הדין ברור ואין חיוב בריבית במקרה של פיגור משום שהוא מנוגד להלכה. מנהל ההוצאה לפועל סירב ליישם את החלטת ההבהרה, מה שהוביל את המערער להגיש ערעור לבית המשפט לענייני משפחה, אשר נדחה. לאחר מכן ערער המערער לבית המשפט המחוזי, שדחה אף הוא את ערעורו, בטענה שהחלטת ההבהרה של בית הדין הרבני ניתנה ללא סמכות. עם זאת, על החלטת בית המשפט המחוזי מערערים, שכן נטען כי החלטת ההבהרה אינה בטלה ועל ראש ההוצאה לפועל לקיימה. הערעור התקבל, ובית המשפט קובע כי על ראש ההוצאה לפועל לפעול בהתאם להחלטת ההבהרה ולתקן את סכום החוב העיקרי בהתאם.