ב"ל 24398-05-18

תקציר

בית הדין מצא כי התובע לא הביא ראיות מספיקות להיותו שכיר באתר הבנייה בו נפגע ולכן דחה את תביעתו לתגמולי פגיעה בעבודה. על התובע היה הנטל להוכיח כי אכן היה עובד, אך עדותו וראיותיו לא היו עקביות וחסרות פרטים מהותיים, כגון זהות מעסיקו, שכרו המוסכם ותנאי העסקתו. השופטים ציינו כי תצהירו ועדויותיו של התובע היו כלליים וחסרים פרטים, במיוחד בכל הנוגע לסוגיה המרכזית של מצב תעסוקתי. הם גם הצביעו על כך שהוא לא הציג ראיות נוספות או תצהיר משלים למרות שניתנה לו ההזדמנות לעשות זאת. כתוצאה מכך, הגיע בית הדין למסקנה כי התובע לא עמד בדרישות החוק לזכאות לתגמולי פגיעה בעבודה, למרות שסביר להניח כי עבד באתר בעת התרחשות התאונה. בהחלטה הודגש כי נוכחות באתר עבודה ועיסוק בעבודה אינם מהווים הוכחה מספקת לסטטוס תעסוקתי, והתובע לא הוכיח כי התקיימו לו יחסי עובד מעביד עם גורם כלשהו באתר.