ת"פ 171/08

תקציר

הנאשם הואשם בהצתה וגרימת נזק בזדון לרכוש בגין הצתת בית משפחתו בירושלים. האירוע התרחש בעקבות סכסוך עם משפחתו, שבמהלכו היה שיכור. כתב האישום מפרט ויכוח קודם בו ניפץ הנאשם את חלונות בית המשפחה. המשפט הסתמך על ראיות נסיבתיות, לרבות התנהגותו של הנאשם לפני ואחרי השריפה, שכן הוא לא נתפס בשעת מעשה. הראיות שהוצגו כללו עדויות של חוקרי משטרה, חוקר שריפות ובני משפחתו של הנאשם. חוקר השריפות אישר כי השריפה פרצה בשלושה מוקדים שונים, מה שמעיד על הצתה. עם זאת, לא נמצאו חומרים דליקים בחומרים השרופים. אביו וסבו של הנאשם ניסו להגן עליו, המעיטו במעשיו וסירבו להגיש תלונה רשמית. בית המשפט העדיף את הודעתו של הסב במשטרה על פני עדותו, שם הזכיר הסב את איום הנאשם ב"הפתעות". עדותו של החוקר גם אישרה כי שמע את הנאשם מאיים "להרוס את הבית" בטלפון. זאת ועוד, הודעתו של בעל המכולת במשטרה הפלילה את הנאשם, ממנה עולה כי הוא קנה בקבוק מים והתקשר זמן קצר לפני השריפה. התנהגותו של הנאשם, לרבות נוכחותו בסמוך לבית בעת השריפה ואלימותו הקודמת כלפי הנכס, לצד אמירותיו המאיימות, הביאו את בית המשפט למסקנה כי הוא אשם מעבר לספק סביר. השופט הרשיע את הנאשם בהצתה ובפגיעה בזדון ברכוש, למרות היעדר ראיות ישירות.