ת"ע 67691-05-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי של ההחלטה, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים: **ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו בת"ע 67691-05-25 (ו. ואח' נ' האפוטרופוס הכללי)** **רקע עובדתי:** ההחלטה ניתנת בעקבות בקשה של המבקשים לפסילת מומחה שמונה על ידי בית המשפט, ד"ר גורביץ, וחוות דעתו שנועדה לבחון את כשרותה של המנוחה לערוך צוואה. עילת הבקשה היא הסתמכותו המהותית של המומחה על חוות דעת פרטית של ד"ר פלדינגר, אשר לטענת המבקשים הועברה למומחה בניגוד להחלטות קודמות. המבקשים טענו כי בכך נגרם להם עיוות דין. **עמדת המשיבים:** המשיבים טענו כי המבקשים עצמם העבירו את מכלול החומר למומחה, כולל חוות דעת פלדינגר, דרך מחלקת הרווחה. לטענתם, המומחה הסתמך על מכלול החומר הרפואי, שכלל ממצאים חד-משמעיים בנוגע לאי-כשירות המנוחה, וניתוח מעמיק של כלל הממצאים. עוד טענו המשיבים כי המבקשים המתינו לקבלת חוות הדעת, ורק משתוצאתה לא מצאה חן בעיניהם, העלו את טענת הפסילה. **עקרונות משפטיים והלכות רלוונטיות:** 1. **פסילת מומחה שמונה מטעם בית המשפט - נדירות וצורך בטעם מיוחד:** * בית המשפט סקר את ההלכה הפסוקה, המעוגנת בפסיקות בית המשפט העליון (רע"א 1694/23 לביא, רע"א 3264/21 כהן, רע"א 6158/22 גינדי). ההלכה קובעת כי פסילת חוות דעת מומחה שמונה בהסכמת הצדדים תיעשה רק במקרים נדירים ומטעמים מיוחדים, המצדיקים זאת. * **פגם היורד לשורשו של עניין ועיוות דין קשה:** המבחן העיקרי להכרעה הוא קיומו של פגם היורד לשורשו של עניין, אשר יש בו כדי לגרום לעיוות דין קשה. הדבר משקף את האיזון בין הצורך להגן על הצדדים מפני עיוות דין לבין שיקולי מדיניות משפטית, הכוללים הגנה על מעמדם של מומחי בית המשפט, יעילות דיונית ומניעת ניצול לרעה של ההליך. (רע"א 6585/19 נ.ש.ד.ד 2000). * **שיקולי מדיניות:** החלפת מומחה כרוכה בעלויות ובהתארכות הליכים. קיים חשש כי צדדים יבקשו לפסול חוות דעת לא בשל פגמים אובייקטיביים, אלא בשל תוצאה שאינה נוחה להם. (רע"א 1694/23 לביא). 2. **עיתוי הגשת הבקשה:** * בית המשפט הדגיש כי עיתוי הגשת הבקשה לפסילה משפיע על ההכרעה. בקשה המוגשת לאחר מתן חוות הדעת נבחנת בזהירות יתרה, מחשש שהיא נובעת מחוסר שביעות רצון מהתוצאה ולא מפגם אובייקטיבי. (רע"א 7352/21 פלוני). 3. **אמצעים מתונים לתיקון פגמים:** * בית המשפט יעדיף נקיטת אמצעים מתונים יותר לתיקון פגמים, כגון שאלות הבהרה, חקירת המומחה, או מחיקת חלקים פגומים בחוות הדעת, לפני שיורה על פסילה מוחלטת. (רע"א 6258/20 בנק לאומי). 4. **מעמד חוות דעת מומחה:** * בית המשפט אינו כבול לחוות דעת מומחה ואינו מתפרק מסמכותו להכריע. חוות דעת המומחה הינה נדבך במכלול הראיות, ובית המשפט אינו "חותמת גומי" לה. **יישום העקרונות על המקרה הנדון:** 1. **העברת החומר למומחה:** בית המשפט קבע כי אין חולק שמכלול החומר, לרבות חוות דעת פלדינגר, הועברה למומחה על ידי **ב"כ המבקשים**. אף אם הועבר החומר גם על ידי ב"כ המשיבים, אין בכך להפחית מהעובדה שב"כ המבקשים ידע על העברתו בעצמו. בכך, בית המשפט שולל את טענת המבקשים כי הועבר חומר בניגוד להחלטות קודמות. 2. **עיתוי הגשת הבקשה:** בית המשפט ציין כי בקשת הפסילה הוגשה יום לאחר הגשת חוות הדעת, כלומר, לאחר שהמבקשים ראו את התוצאות, אשר, בהיותם התובעים, לא שירתו את האינטרסים שלהם. עיתוי זה מחזק את החשש שהבקשה נובעת מחוסר שביעות רצון מהתוצאה. 3. **הערכת הפגם:** בית המשפט קבע כי המומחה הבהיר כי חוות דעת פלדינגר מהווה "פריט מידע נוסף במכלול הנתונים אך אינה בעלת משקל מכריע לכשעצמה". המומחה גם הצביע על קיומו של חומר רפואי רחב התומך במסקנותיו. נוכח זאת, בית המשפט קבע כי אין מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין, וכי תוצאות חוות הדעת לא היו משתנות אף בהעדרה של חוות דעת פלדינגר. 4. **אמצעים מתונים:** בית המשפט הזכיר כי קיימים אמצעים מתונים יותר לתיקון פגמים, כגון שאלות הבהרה וחקירה נגדית של המומחה. **חידושים והדגשים בהחלטה:** * **הדגשת אחריות עורך הדין בהליך העברת מידע למומחה:** ההחלטה מדגישה כי כאשר עורך דין בעצמו מעביר חומר למומחה, גם אם ייתכן שהצד שכנגד העביר חומר דומה, אין הוא יכול לטעון כי החומר הגיע באופן שאינו כדין. זהו חיזוק של הכלל לפיו עורכי דין נדרשים להיות ערים לכלל הצעדים שהם נוקטים בהליכים משפטיים. * **חיזוק התפיסה המצמצמת של פסילת מומחים:** ההחלטה מהווה דוגמה נוספת ליישום ההלכה המצמצמת את האפשרות לפסילת מומחה שמונה על ידי בית המשפט, ומדגישה את הצורך בעיוות דין קשה ופגם יסודי. * **הדגשת מעמדה של חוות הדעת כנדבך ראייתי:** ההחלטה מזכירה לבעלי הדין כי חוות דעת מומחה אינה מחייבת את בית המשפט, וכי הוא שומר על סמכותו להכריע על בסיס כלל הראיות. **מסקנה:** בית המשפט דחה את הבקשה לפסילת המומחה וחוות דעתו, נוכח העובדה שהמבקשים עצמם העבירו את החומר הבעייתי למומחה, עיתוי הגשת הבקשה, והערכת בית המשפט כי לא נפל פגם יסודי היורד לשורשו של עניין אשר גרם או עלול לגרום לעיוות דין קשה. בנוסף, בית המשפט הפנה את הצדדים לאפשרות שימוש באמצעים מתונים יותר לבירור העניין.