ב"ל 28869-12-21

תקציר

פסק דין זה מתייחס לתביעה שהגישה תובעת שעסק התמרוק העצמאי שלה נכשל, בדרישה להכיר בסוכרתה ובמצבה הנפשי כנפגעי עבודה המכוסים על פי חוק הביטוח הלאומי. התביעה נובעת משני אירועים: צו כינוס נכסים מיום 26.05.2015, ופוסט מכפיש באינטרנט שפורסם ביום 24.07.2015. התובעת טענה כי אירועים אלה גרמו לה למצוקה נפשית ולסוכרת. הנתבעת, לעומת זאת, טענה כי לא התרחשו אירועים חריגים וכי אין קשר סיבתי בין אירועים אלה לבין מצבו הרפואי של התובע. לחילופין, טענה הנתבעת כי מחלת הסוכרת של התובעת נבעה ממצב רפואי קיים. תפקידו של בית המשפט היה לקבוע האם התרחשו אירועים חריגים במהלך עבודתה של התובעת והאם אירועים אלה קשורים סיבתית למחלתה. על התובעת מוטל נטל ההוכחה לקיומו של אירוע חריג, אותו הצליחה לפרוק רק ביחס לאירוע שלאחר לשון הרע. צו כינוס הנכסים, שהתובעת יזמה בעצמה, לא נחשב לאירוע חריג. הפוסט המכפיש, שפורסם בפייסבוק בקבוצת קוסמטיקאיות, נחשב לאירוע חריג בשגרת העבודה. הוא הכיל תכנים שקריים ומשפילים שנצפו על ידי רבים מעמיתיו ולקוחותיו של התובע. באשר לטענת הנתבעת כי התובעת לא עבדה עקב פשיטת רגל בעת הפוסט, קיבל בית הדין את טענת התובעת כי היא עדיין עובדת במגבלה ולכן הכיר במשרה כאירוע חריג הקשור לעבודה. בעקבות זאת הורה בית המשפט על מינוי מומחה רפואי לבדיקת הקשר הסיבתי בין האירוע החריג לבין מחלת הסוכרת והליקויים הנפשיים של התובע, שלגביהם נמסרו פרטים מתיקו הרפואי של התובע. פסק הדין נחתם בהכרה בהתרחשותו של אירוע חריג ביום 24.07.2015 בנוגע לפוסט המשמיץ תוך דחיית הטענה לאירוע חריג לעניין צו כינוס הנכסים. ההחלטה בדבר מינוי המומחה הייתה אמורה להינתן במסמך נפרד. השופטת חתמה על פסק הדין, מיום 13.08.2023, תוך ציון היעדרות הצדדים.