ע"ע 4521-06-14

תקציר

פסק הדין משתרע על בקשה להארכת המועד האחרון להגשת ערעור על פסק דין קודם לטובת עובד לשעבר, שתבע את מעסיקו לשעבר לפיצויי פיטורים והטבות נוספות בעקבות פיטוריו. הערעור המקורי נדחה משום שהוגש יום לאחר המועד האחרון. הבקשה הנוכחית להארכת מועד הוגשה שבעה חודשים לאחר מכן. המבקש (המעסיק) טען כי עורך דינו טעה בתום לב בספירת הימים, וכי סיכויי הצלחת הערעור גבוהים. עם זאת, המשיב (העובד) התנגד לבקשה, תוך שהוא מדגיש את השיהוי הרב בהגשת הבקשה ואת הסיכוי הנמוך להצלחת הערעור, בהתחשב בכך שהוא מכוון נגד קביעותיו העובדתיות והמהימנות של בית המשפט המחוזי. פסק הדין קובע כי הטעות שנעשתה על ידי בא כוח המבקש הייתה נמנעת ואינה מהווה טעם מיוחד להארכת המועד. יתר על כן, סיכויי הצלחת הערעור אינם גבוהים, שכן הטענות המוצגות מנוגדות ברובן למסקנותיו העובדתיות והמהימנות של בית המשפט המחוזי, שלא קל לערער עליהן. לפיכך, הבקשה להארכת מועד נדחית, והמבקש מחויב לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין בסך 2,000 ₪.