רע"פ 5613/09

תקציר

בית המשפט לתעבורה בירושלים הרשיע תחילה את המבקש בנהיגה בשכרות, על סמך הודאתו, שכן בדמו נמצאו רמות אלכוהול כפולות מהמותר בחוק. כתוצאה מכך, הוא נידון תחילה ל-250 שעות שירות ציבורי ורישיון הנהיגה שלו הושעה לעשרה חודשים. עם זאת, המשיב סבר כי עונש זה קל מדי וערער לבית המשפט המחוזי בירושלים, אשר קבע כי העונש המקורי חרג במידה ניכרת מהעונשים הרגילים בעבירות דומות. בית המשפט המחוזי הדגיש כי לא היו טעמים מיוחדים המצדיקים הקלה בעונש, מה גם שבית המשפט לתעבורה לא שקל במפורש מדוע הוא מקל בעונש. עם שמונה הרשעות תעבורה קודמות, נסיבותיו של המבקש לא הצדיקו סטייה מפסילת הנהיגה המחייבת של שנתיים. בית המשפט המחוזי שינה את העונש בכך שהסיר את חובת השירות הציבורי והאריך את איסור הנהיגה ל-24 חודשים, אם כי עם חודשיים על תנאי. המבקש עתר נגד פסק דין זה, בטענה כי העונש המוגבר מתעלם מהודאתו המוקדמת ומנסיבותיו האישיות, לרבות צרכיו העסקיים. עוד טען כי ערכאת הערעור התערבה באופן פסול בעניינים עובדתיים השמורים למקרים חריגים. עם זאת, הבקשה נדחתה, תוך הדגשה כי ערעורים המצדיקים דיון נוסף שמורים לסוגיות בעלות משמעות משפטית רחבה ולא לענייני ענישה. נהיגה בשכרות, המהווה סיכון בטיחותי משמעותי בדרכים, מחייבת ענישה חמורה ומרתיעה, כאשר חריגה מעונש המינימום היא נדירה ורק במקרים חריגים. בית המשפט הגיע למסקנה כי עניינו של המבקש אינו מצדיק חריגה כזו ואישר את העונש המתוקן.