בש"פ 5368/23

תקציר

בפסק דין זה דן בית המשפט בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את העברתו של המערער למעצר בפיקוח אלקטרוני. המערער מכיר בקיומן של ראיות לכאורה נגדו, אך טוען כי הראיות נשחקו והצדיקו את הבקשה למעצר חלופי. עם זאת, בית המשפט מוצא כי הראיות התומכות בארבעת האישומים, הכוללים עבירות מין חמורות, נותרו מוצקות. דברי המתלוננים, המאוששים בעדויות בני משפחה ומכרים, מחזקות את האישומים, שוללות את טענות המערער בדבר סתירה וחולשה ראייתית. בית המשפט מדגיש כי האינטראקציות המורכבות של הקורבן לאחר ביצוע העבירה עם העבריין אינן מערערות את עדותו מטבעה, והסתירות חייבות להיות מהותיות כדי להצדיק בחינה מחודשת בשלב זה. בנוסף, נדחית טענת המערער לפיקוח אלקטרוני, המבוססת על המלצות שירות המבחן. למרות שהדו"ח הוא בעל השפעה, בית המשפט נותר נתון לשיקול דעתו, במיוחד בהתחשב בדפוסים המניפולטיביים של המערער, ברמת הסיכון הגבוהה שלו ובהיסטוריה של אספקת סמים לקורבנות נכים. פוטנציאל השיבוש או הבריחה מצדיק עוד יותר את המשך המעצר, חרף היעדר עבר פלילי קודם של המערער. ככלל, הערעור נדחה, ותומך בהחלטת בית המשפט המחוזי בשל חומרתן ואופיין החוזר ונשנה של העבירות והחשש לשיבוש הליכי משפט. פסק הדין שומר על חיסיון לגבי פרטי הראיות שנדונו בהחלטות קודמות.